במאמר זה יוצגו 2 מודלים שמתארים את תהליך האבל: "מודל השלבים" השם דגש על תהליך ההתמודדות בתקופות השונות שלאחר האובדן, ו"מודל המשימות" המתייחס למשימות החשובות בעיבוד האבל. מודלים אלו היוו בסיס להבנה המורחבת של תהליך האבל כפי שבאה לידי ביטוי במודל הדו מסלוליל לאבדן ושכול.

 

שלבים בעיבוד האבל

גישה נפוצה להבנת תהליך האבל היא זו המתמקדת בשלבים של עיבוד האובדן. גישה זו שמה דגש על תהליך שמתרחש בסדר מסויים לאורך זמן.

חמשת השלבים על פי מודל זה הם: הכחשה, כעס, משא ומתן, דיכאון וקבלה של המציאות של האובדן

 

  • הכחשה - התגובה הראשונה לידיעה על פטירתו של אדם קרוב או על מחלה סופנית היא להכחיש את המציאות הקשה. זהו מנגנון הגנה ששומר מהשוק הראשוני. אנו חוסמים את המילים ומתחבאים מהעובדות. זוהי תגובה זמנית שעוזרת לעבור את הגל הראשון של הכאב.

  • כעס - לאחר שהאפקט של ההכחשה יורד, הכאב שמתלווה למציאות עולה. אנחנו לא מוכנים והרגש החזק מופנה ומובע כעת ככעס. הכעס יכול להיות מופנה לעצמים, לאנשים זרים לחלוטין, משפחה וחברים ולעיתים גם כלפי האדם האהוב שמת. באופן רציונלי, אנו יודעים שאין מקום להאשים את האדם שמת אך ברמה הרגשית, אנו עשויים לנטור על הכאב שנגרם כשעזב אותנו. אנו מרגישים אשמה על כך שאנו כועסים וזה גורם לעוד כעס.

  • משא ומתן - התגובה הנורמלית לתחושות של חוסר אונים ופגיעות היא הצורך להחזיר את השליטה. על כן בשלב זה מתפתחת התקווה שהאדם יכול באופן כלשהו להחזיר את הגלגל אחורה או למנוע את האובדן: "אני אעשה הכל בשביל עוד כמה שנים…", "אני אתן את כל החסכונות שלי כדי להחזיר אותה..". המשא ומתן מתנהל עם כח עליון כלשהו בתמורה להחזרת אורח החיים המוכר. המתאבל מוצא את עצמו בתוך מבוך בלתי נגמר של "אילו רק…" - "אילו רק היינו מזהים את המחלה יותר מוקדם", "אילו רק התעכבנו יכולנו למנוע את התאונה" ועוד ועוד'..תחושות של אשמה מלוות את המשא ומתן הזה כי האדם חושב שאילו היה עושה את הדברים אחרת האובדן היה יכול להמנע.

  • דיכאון - לעומת שלב המשא ומתן שמתמקד בעבר ובמה שניתן היה לעשות, בשלב הבא, תשומת הלב עוברת להווה. האדם המתאבל מתחיל להבין את המוחלטות של האובדן ועולות תחושות של ריקנות. האבל נכנס לחיים והעצב עמוק ממה שניתן היה לצפות. שלב זה מרגיש כאילו יימשך לנצח. יש פרישה מהחיים, כאילו נמצאים בערפל של עצב עמוק ואפילו יכולות לעלות מחשבות האם יש טעם להמשיך את החיים בלי האדם האהוב. חשוב להבין שלא מדובר בסימן של הפרעה נפשית אלא בתגובה מותאמת לחוויה של האובדן. אם אנו חושבים על תהליך האבל כתהליך של ריפוי, הדיכאון הוא לעיתים אחד מההיבטים הרבים שצריך לעבור בדרך.

  • קבלה של המציאות - המוקד בשלב זה הוא לקבל את המציאות שהאדם האהוב איננו איתנו במובן הפיזי ולזהות שהמציאות החדשה הזו לא תשתנה. כלומר, מדובר בהבנה שכעת צריך ללמוד לחיות עם המציאות הזו. ההתנגדות לשלב זה מתבטאת בכך שאנשים מנסים לשמר את אורח החיים שהתקיים לפני האובדן. במשך הזמן, דרך קבלה הדרגתית, המתאבל לומד שלא ניתן לשמר את העבר כפי שהיה - המציאות השתנתה וצריך להסתגל לכך... על האדם ללמוד תפקידים חדשים ולזהות אנשים אחרים שיוכלו למלא את הצרכים שלו. חשוב להבין ש"קבלה" אין משמעותה להיות "בסדר" עם מה שקרה. למעשה, רוב האנשים לעולם אינם מרגישים "בסדר" כלפי האובדן של אדם אהוב. על כן, הסימן של "קבלה" הוא לעיתים פשוט להרגיש שיש יותר ימים טובים מימים לא טובים.

 

לסיכום: תפיסת השלבים של האבל מבטאת את החשיבות של הזמן בתהליך של ההתאבלות ושל סדר מסוים בו הדברים מתרחשים. 

 

משימות בעיבוד האבל

גישה נוספת להבנת התהליך של ההתאבלות מתייחסת למשימות או תהליכי ביניים שאותם צריך להשלים בהתמודדות עם האובדן. התפיסה הזו נותנת מקום לאפשרות שמספר תהליכים יכולים להתרחש במקביל ולאו דווקא בסדר מסויים. המשימות כוללות:

 

  • קבלת המציאות של האובדן – לעיתים קרובות לאחר מותו של אדם קרוב יש תחושה ש"זה לא באמת קרה". אחת המשימות היא התמודדות עם המציאות שהאדם נפטר ולא יחזור.

  • עיבוד כאב האובדן  האדם המתאבל מתעמת עם הרגשות הכואבים וגם עם כאבים פיסיים שמופיעים לעיתים קרובות. המנעות והדחקה של רגשות כואבים לאורך זמן משבשת את תהליך האבל ובסופו של דבר מאריכה את משך הזמן הדרוש להסתגלות. בהקשר הזה הסביבה מתקשה לעיתים קרובות להכיל את הכאב הרב ועל כן מעבירה באופן ישיר או באופן עקיף ציפייה שהאדם יתגבר על הכאב  או "ימשיך הלאה". מסר כזה יכול לעיתים למנוע את ההזדמנות לעבד את הרגשות העולים בתקופה זו.

  • הסתגלות לחיים בלעדי האדם שנפטר – ניתן להתייחס לשלושה תחומים בהם נדרש האדם להסתגלות:הסתגלות לשינויים חיצוניים הקשורים לתפקוד היומיומי. מדובר למעשה בכישורים או בתפקידים שמולאו על ידי האדם שנפטר. לדוגמא, גידול ילדים ללא בת זוג דורש מהאב למלא תפקידים שבעבר מולאו על ידי אשתו. אישה שהתאלמנה לאחר שמעולם לא עסקה בנושאים הפיננסיים תצטרך להתמודד עם טלפון מהבנק.הסתגלות לשינויים פנימיים – האובדן משפיע על התחושות הבסיסיות של הזהות, על תחושת הערך העצמי ועל תחושת המסוגלות העצמית (מסוגלות עצמית זו התחושה שהאדם יכול לשלוט על מה שקורה לו)הסתגלות רוחנית – ההשפעות של האובדן על האמונות, הערכים וההנחות הבסיסיות של האדם לגבי העולם.

  • שימור קשר מתמשך עם האדם שנפטר במקביל לחזרה הדרגתית למושקעות בחיים החדשים – יש למצוא דרכים לזכור ולשמור את האדם ואת הגעגועים אליו כחלק מחיינו אך עדיין להמשיך בחיים. בעבר הייתה ציפייה להתנתק מהאדם שנפטר ולהמשיך הלאה. היום, מחקרים מראים את החשיבות של שמירה על קשר מתמשך (Continuing Bonds). הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בדיבור אל האדם שנפטר, חלומות, תחושה שהאדם שנפטר צופה ושומר עלי. הרעיון הוא למצוא לאדם שנפטר מקום בחיים הרגשיים – מקום שיאפשר לאדם המתאבל להמשיך ולחיות חיים מלאים ומספקים ולהיות פתוח לקשרים של אהבה – גם עם אנשים שהיו בחייו לפני האובדן וגם עם אנשים חדשים.

 

מאמרים מקצועייםמודלים המתארים את תהליך האבל

​© 2019 by Zohar Itzhar

  • Facebook

אהבת אדם 80, כפר יונה